פסק-דין בתיק עפ"א 38256-07-12

בפניי ערעור על החלטות בית משפט קמא (כב' השופט זכריה ימיני) בימ"ש שלום ברמלה מיום 4.7.12 בתיק 14882-12-11 לדחות בקשת המערערת לחדש דיון בבקשתה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא כלפי מבנה של המערערת בשכונת פרדס שניר בלוד ולקבל את בקשת המשיב להארכת מועד לביצוע הצו הריסה מינהלי ולהאריכו בפועל ב- 60 יום לאחר תום צום הרמדאן.

בעובדות הערעור צוין כדלקמן:

המערערת, אישה אלמנה, בעלה נרצח בשנת 2004.

ביום 16.11.11 הוציא המשיב צו הריסה מינהלי כלפי המבנה שבהחזקת המערערת בשכונת פרדס ניר - חלקות 19, 25 בגוש 3968.

ביום 10.1.12 הוגשה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

ביום 15.1.12 הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה צו ההריסה יעוכב עד ליום 15.2.12 והחל מתום מועד 30 יום ממועד זה יעמדו למשיב 60 יום לביצוע צו ההריסה.

לטענת ב"כ המערערת, בסעיף 2 להסכם שהוגש לבית המשפט צוין כי ההסדר נכרת "מבלי שמי מהצדדים יוותר על טענותיו".

לאחר ההסכם האמור, אירעו נסיבות חדשות המצדיקות חידוש הדיון וחוקיות צו ההריסה.

מדובר בפסק דין שניתן בבימ"ש מחוזי מרכז לעניינים מנהליים מיום 21.5.12, שחייב את המשיב לגבש כללים ומדיניות בעניין עקיפת צווי הריסה בלוד לפי החלטות ממשלה מס' 2371.

לאחר הדיון בעתירה מינהלית המצוינת לעיל, הגיעו לידי המערערת ראיות התומכות בטענתה, כי המשיב נוהג באפליה בכל הנוגע לאכיפת צווי הריסה.

ב"כ המערערת מתייחס להסכם שנכרת בין המשיב לבין אחד בשם פארס אבו ריאש לגבי עיכוב ביצוע צו הריסה שהוצא כלפי המבנה שבנה מר ריאש בשכונת פרדס ניר. אין בין מר ריאש לעניינה של המערערת כל הבדל.

נוכח כך ביום 11.6.12 הגישה המערערת בקשה לחידוש בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שנמחקה מבלי לפגוע בטענות הצדדים.

טרם הדיון הגיש המשיב בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי וביהמ"ש ביקש תגובת המערערת עד ליום 19.6.12.

לאור העובדה כי רק ביום 19.6.12 קיבל ב"כ המערערת בקשת המשיב להארכת מועד,  הוארך המועד למתן תגובת המערערת עד ליום 25.6.12.

ביום 21.6.12 הודיע ב"כ המשיב, כי לאור בקשת המערערת לחידוש הדיון כאמור לעיל  המשיב הודיע על התליית הבקשה להארכת מועד לביצוע הצו עד למתן החלטה בבקשה לחידוש הדיון בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

ביום 26.6.12 הדיון נקבע במעמד הצדדים ליום 4.7.12 בשעה 12:00.

ההחלטה הועברה לב"כ המערערת בפקס ביום 27.6.12.

ביום 4.7.12 לב"כ המערערת היו קבועים 3 דיונים בבית משפט נכבד מרכז, שנקבעו מבעוד מועד. לאור זאת הגיש ב"כ המערערת ביום 28.6.12 בקשה לדחיית מועד הדיון.

בית המשפט לא דחה הדיון, לא נתן החלטה בבקשת הדחיה וקיים דיון ביום 4.7.12 חרף הודעת ב"כ המערערת.